החלטה בתיק ע"א 3416/13

           לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ד"ר ע' בנימיני) בת"א 2042/08 מיום 2.4.2013, במסגרתה נקבע כי המבקשים הפרו את זכויות היוצרים של המשיבה וניתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם לעשות שימוש בזכויות אלה וכן צו למתן חשבונות על השימוש המפר שעשו.

תמצית הרקע העובדתי

1.        חברת קונג'י בע"מ (להלן: קונג'י) עסקה בפיתוח, ייצור ושיווק מרכזיות תקשורת מסוגים שונים. קונג'י פיתחה גם שתי תוכנות, PCP ו-E-Manager לתמיכה במרכזיות התקשורת ששיווקה (להלן: התוכנות). פיתוחן של התוכנות התחיל בשנות ה-90 של המאה הקודמת על ידי חברת טלרד תעשיות טלקומוניקציה ואלקטרוניקה בע"מ ששינתה שמה בהמשך לטלרד נטוורקס בע"מ (להלן: טלרד נטוורקס). טלרד נטוורקס חתמה בשנת 2001 על הסכם מיקור חוץ עם טלרד טנקס בע"מ (להלן: טלרד טנקס) ששינתה לבסוף את שמה לקונג'י. ביום 24.9.2007 התקשרה המבקשת 2, טל-יד מצוינות בשירות בע"מ (להלן: טל-יד), עם קונג'י בהסכם הפצה שמכוחו הוענקה לה זכות הפצה לא בלעדית של מרכזיות קונג'י וכן רישיון לשימוש בתוכנות לצורך מתן שירות ללקוחות. בהסכם זה צוין כי טל-יד מצהירה שידוע לה שהקניין הרוחני בתוכנות הוא של קונג'י וכי עם ביטול ההסכם ייאסר עליה לעשות בהן שימוש. המבקש 2, יואב דדון, הוא מנהלה ובעליה של טל-יד (להלן: דדון).

           ביום 22.1.2008 התקשרה המשיבה, וויזקום תקשורת בע"מ (להלן: וויזקום), עם קונג'י בהסכם הפצה בלעדי, אשר נחתם מחדש ביום 30.7.2008, ובמסגרתו הומחו לה על דרך השעבוד כל זכויות התביעה של קונג'י בגין הפרה של קניינה הרוחני כנגד צדדים שלישיים (להלן: הסכם המחאת הזכויות). בתמורה להמחאה זו שילמה וויזקום לקונג'י סכום של 1,250,000$.

           בהמשך השנה נקלעה חברת קונג'י להליכי פירוק וביום 31.12.2008 מונה לה מפרק זמני. ביום 10.5.2009 רכשה וויזקום מהמפרק את כל נכסיה ופעילותה של קונג'י, לרבות קניינה הרוחני, תמורת 8.7 מיליון ש"ח (להלן: הסכם הרכישה). רכישה זו בוטלה בהמשך ביום 9.2.2012 בשל העובדה שוויזקום לא הייתה יכולה לעמוד בתנאי הסכם הרכישה, והביטול זכה לאישור בית המשפט לפירוק. עם זאת, בהסכם הביטול נקבע כי זכויותיה של וויזקום מכוח הסכם ההפצה שלה עם קונג'י ממשיכות להתקיים.

           וויזקום הודיעה למבקשים, ביום 20.8.2008 ועוד בטרם הליכי הפירוק של קונג'י, על ביטול הסכם ההפצה של טל-יד עם קונג'י מכוח זכויות התביעה שלה, בשל טענתה שהמבקשים הפרו אותו. המבקשים המשיכו לעשות שימוש בתוכנות ולתת שירות למרכזיות קונג'י על אף הודעת הביטול ועל אף התראה נוספת מיום 27.5.2008, ולכן הוגשה נגדם תביעה על ידי וויזקום. יש לציין כי לאחר הגשת התביעה, המשיכו המבקשים להתקשר עם לקוחות חדשים ולכן הגישה וויזקום בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המבקשים לעשות שימוש בתוכנות ולתת שירות ללקוחות באמצעותן. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מטעמי שיהוי אך בית משפט זה קיבל אותה בחלקה במסגרת רע"א 5727/09, והוציא צו מניעה זמני האוסר על המבקשים להמשיך לתת שירותים ללקוחות חדשים בלבד ממועד מתן ההחלטה ואילך (להלן: צו המניעה הזמני).

2.        וויזקום טענה לפני בית המשפט המחוזי כי רכשה את הזכויות בתוכנות מקונג'י, בין בהסכם המחאת הזכויות ובין בהסכם הרכישה, וכך גם את הזכויות לתבוע בגין הפרתן. וויזקום טענה כי המבקשים הפרו את הסכם ההפצה בעילות שונות ולכן אין להם עוד זכות לעשות שימוש בתוכנות ולתת שירות באמצעותן ללקוחות ולכן מעשיהם מהווים הפרת זכויות יוצרים, הפרת חוזה והפרה של זכויות נוספות. וויזקום ביקשה מבית המשפט צו מניעה קבוע וצו למתן חשבונות בנוגע לשימוש המפר בתוכנות, וכן תבעה פיצויים בסך 400,000 ש"ח.

           המבקשים התגוננו כנגד התביעה במספר טענות. המבקשים טענו כי התביעה מיועדת לפגוע בתחרות בשוק מרכזיות התקשורת וכי טענותיה של וויזקום נוגעות למעשה אך ורק להפרת הסכם ההפצה שלהם עם קונג'י ולא להפרת זכויות יוצרים. המבקשים הוסיפו וטענו כי כלל לא הפרו את הסכם ההפצה וכי ביטולו מהווה הפרה בפני עצמו. המבקשים טענו גם להיעדר עילה בתביעה שכן וויזקום לא הייתה בעלת הזכויות בתוכנות בשלב הגשת התביעה שכן הסכם המחאת הזכויות בטל בשל העדפת נושים בשל סמיכות הזמנים לפירוקה של קונג'י וכיוון שמדובר בהסכם למראית עין. המבקשים טענו גם כי המחאת זכויות התביעה אינה מקנה לוויזקום בעלות בתוכנות וזו נתונה למשתמשי הקצה שרכשו אותן. עוד טענו המבקשים כי לקונג'י כלל אין זכויות בתוכנות שכן אלה שייכות לטלרד נטוורקס ולא הועברו אליה מעולם, וכי התוכנות כלל לא עונה להגדרתה של "יצירה" כדי ליצור בה זכויות יוצרים. עוד טענו המבקשים כי הם מחזיקים ועושים שימוש בתוכנות מכוח רישיונות תקפים ממקורות שונים.

תמצית החלטתו של בית המשפט המחוזי

3.        בית המשפט המחוזי ניתח את מהימנותם של העדים השונים וקבע כי המצהירים מטעם וויזקום היו מהימנים והציגו גרסה סדורה באשר לשאלת רכישת זכויות היוצרים בתוכנות על ידי וויזקום. אשר לגרסת המבקשים, קבע בית המשפט כי זו הייתה "מתפתחת" כאשר העלו בהזדמנויות שונות טענות שונות באשר להיעדר תוקפן של המחאות הזכויות בין קונג'י לבין וויזקום. בית המשפט קבע כי עדותו של דדון הייתה מופרכת והותירה רושם שלילי.

           בית המשפט קבע כי לוויזקום הייתה הזכות להגיש את התביעה וכי בידיה זכויות היוצרים בתוכנות, הן מכוח הסכם הרכישה בתקופה בה היה בתוקף ותנאיו התקיימו, והן מכוח הסכם המחאת הזכויות שנערך בינה לבין קונג'י המגבש המחאת זכויות תביעה לגיטימית כפי שנקבע בפסיקה, וכי למעשה מדובר ברישיון ייחודי לעשות שימוש בתוכנות לטובת וויזקום. בית המשפט דחה את טענת המבקשים לפיה המחאת הזכויות אינה יכולה להוביל להגשת תביעה בשם וויזקום בלבד וכי התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת בשם קונג'י ולכן נדרש גם צירופה לתביעה. בית המשפט קבע כי על פי סעיף 54(ב) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: החוק) יש לבית המשפט סמכות לפטור צירופו של צד כאמור וכי בכל מקרה בעל הזכויות המקורי יכול להסמיך אדם אחר להגיש תביעה בשמו. בית המשפט דחה את טענות המבקשים לפיהן הסכם המחאת הזכויות היה למראית עין וכי היווה העדפת נושים אסורה. בית המשפט התייחס גם לטענת המבקשים, שהועלתה לראשונה בסיכומיהם, לפיה התוכנות אינן מהוות "יצירה" ודחה אותה לגופה.

4.        בית המשפט המחוזי התייחס לטענת המבקשים לפיה לקונג'י עצמה אין זכויות בתוכנות שכן הן נוצרו על ידי טלרד נטוורקס ומעולם לא הועברו אליה. בית המשפט הפנה לסעיף 7.5 להסכם מיקור החוץ שנחתם בין טלרד נטוורקס לטלרד טנקס (שלימים הפכה לקונג'י כאמור), משנת 2001, במסגרתו הוסכם כי כל הזכויות בפיתוחים של טלרד נטוורקס יהיו של טלרד טנקס. בית המשפט קבע גם כי טענת המבקשים מהווה הרחבת חזית אסורה וכי היא סותרת טענות אחרות שלהם לפיהן הם עצמם קיבלו את הזכויות בתוכנות מקונג'י. עוד הוסיף בית המשפט כי מעדותה של אחת ממפתחות התוכנות עולה כי פיתוח התוכנה המשיך גם בטלרד טנקס וכך גם בקונג'י עצמה. בית המשפט הפנה גם לסעיף בהסכם ההפצה בין טל-יד לבין קונג'י בו היא מצהירה כי היא מכירה בזכויותיה של קונג'י בתוכנה. בית המשפט ציין גם כי בהליכים שונים שניהלה וויזקום נקבע כי הזכויות בתוכנה הועברו לבעלות קונג'י. לבסוף, בית המשפט דחה את טענותיהם השונות של המבקשים לפיהן הם מחזיקים ברישיונות תקפים ממקורות שונים וכי השימוש שהם עושים בתוכנות הוא חוקי גם לאחר הפרת הסכם ההפצה.

           לכן, העניק בית המשפט לוויזקום צו מניעה קבוע האוסר על המבקשים לעשות שימוש בתוכנות ללא רישיון וצו למתן חשבונות בנוגע לשימוש שעשו בתוכנות בתקופת ההפרה.

תמצית טענות המבקשים

5.        המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות במקרה דנא נוטה לטובתם ומצדיק את עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, מתן צו למתן חשבונות יפגע בפרטיות טל-יד וכי בבית משפט זה נקבע בעבר שאין לאלץ בעל דין לפתוח ספריו כל עוד לא נקבעה חבותו בערכאת הערעור. גם באשר לצו המניעה הקבוע, טוענים המבקשים כי באם לא יעוכב לא יוכלו להמשיך לתת שירות ללקוחותיהם באופן שיציב בפני טל-יד קשיים מסחריים ויחשוף אותה לתביעות בגין הפרת הסכמים מצד לקוחותיה הקיימים, וזאת, בניגוד להחלטת בית משפט זה להעניק לוויזקום צו מניעה זמני רק באשר למתן שירות ללקוחות עתידיים. נזקים אלו, לטענת המבקשים, הינם בלתי הפיכים ולכן מטים את מאזן הנוחות לטובתה.

           אשר לסיכויי הערעור, טוענים המבקשים כי ערעורם אינו משולל יסוד והסיכויים לקבלתו אף גדולים, שכן הם משיגים על עצם בעלותה של וויזקום בזכויות היוצרים בתוכנות ומצביעים על כך שקיימת פסיקה סותרת בבית המשפט המחוזי לפיה וויזקום אכן אינה מחזיקה בבעלות בזכויות היוצרים. המבקשים טוענים גם כי הערעור מופנה נגד מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט על בסיס עובדות שקבע, ובעיקר נגד הקביעה כי קונג'י היא בעלת זכויות היוצרים בתוכנות. לטענתם, על בסיס התשתית הראייתית שהוצגה לפני בית המשפט, לא ניתן היה לקבוע כי קונג'י היא בעלת זכויות היוצרים בתוכנות שכן לא הוכחה העברת הזכויות מטלרד נטוורקס לטלרד טנקס במסגרת הסכם מיקור החוץ ביניהן. המבקשים מוסיפים גם כי ערעורם כולל טענות משפטיות נוספות הנוגעות למעמדו של בעל רישיון שימוש ייחודי והיחס בינו לבין בעל הזכויות ביצירה וכן בשאלה האם הצהרתם לגבי בעלותה של קונג'י בזכויות בתוכנות במסגרת הסכם ההפצה שלהם איתה עולה כדי "הודאת בעל דין", כפי שקבע בית המשפט. עוד מפנים המבקשים לטענותיהם בערעור לפיהן כלל לא הפרו את הסכם ההפצה עם קונג'י וכי בית המשפט לא דן בשאלה האם הסכם ההפצה הבלעדי שחתמה קונג'י עם וויזקום לא עלה כדי הפרת חוזה ההפצה איתם.

תמצית טענות וויזקום

6.        וויזקום טוענת כי אין כל מקום לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתה, הלכה היא כי רק במקרים חריגים יעוכב ביצוע של פסק דין וכי הכלל הוא שהזוכה בדין זכאי לקבל את פירות זכייתו באופן מיידי. באשר לסיכויי הערעור, טוענת וויזקום כי בית המשפט קבע כממצא עובדתי ועל סמך בחינת הראיות כי הזכויות בתוכנות הן של קונג'י. בהקשר זה טוענת וויזקום כי בית המשפט קבע כממצא עובדתי שזכויות אלה הועברו אליה בשתי הזדמנויות שונות, הן במסגרת הסכם המחאת הזכויות והן במסגרת הסכם הרכישה, וכי גם לאחר ביטול הסכם הרכישה נותרו זכויותיה של וויזקום מכוח הסכם המחאת הזכויות. וויזקום טוענת כי עצם קיומו של פסק דין אחר של בית המשפט המחוזי, הקובע כי לוויזקום אין בעלות בזכויות היוצרים בתוכנות לאחר ביטול הסכם הרכישה, אינו רלבנטי לענייננו. זאת, שכן פסק דין זה אינו מהווה מעשה בית דין בין הצדדים וממילא אינו קובע כי לוויזקום אין זכויות מכוח הסכם המחאת הזכויות. בכל הנוגע לצו למתן החשבונות, טוענת וויזקום כי גם אם תתקבל טענת המבקשים לפיה לאחר ביטול הסכם הרכישה אין לה עוד זכויות בתוכנות, הרי שסעד זה מתחייב מכוח הפרת הזכויות בתקופה בה הסכם הרכישה היה בתוקף.

           אשר למאזן הנוחות, טוענת וויזקום כי לאור התנהלותם ה"פיראטית" של המבקשים אין כל מקום לאפשר להם להשתמש בתוכנות תוך הפרת זכויות היוצרים בהן וכי הגנת הפרטיות שלהם נדחית אל מול אינטרס וויזקום לממש את זכויות היוצרים שלה. בהקשר זה, טוענת וויזקום גם כי אם יעוכב צו מתן החשבונות יוכלו המבקשים להעלים ראיות. עוד טוענת וויזקום כי המבקשים לא הוכיחו את טענתם לפיה פעילותם העסקית עלולה להתמוטט בשל מתן צו מניעה קבוע, וכי ממילא פתוחה בפניהם הדרך, כפי שהייתה פתוחה לאורך כל השנים, להתקשר עימה בהסכם שיסדיר את זכויותיהם ויאפשר את המשך פעילותם.